meSkipper

עגינה, רתיקה וחבלים

עוגן מחזיק בזכות השרשרת ששוכבת על הקרקעית, לא בזכות משקלו. אלה הכללים של העגינה, של הרתיקה למזח ושל החבלים שמחזיקים את שניהם.

הכללים

  • קשר הצלה מתהדק תחת עומס אך נשאר ניתן להתרה גם אחריו, ולולאתו אינה נסגרת על מי שנמצא בתוכה. עבודות חבלים — קשרים ימיים
  • קשר אורגים משמש לחיבור שני חבלים, וקשר אורגים כפול משמש כשהחבלים שונים בעובי או כשהחיבור נדרש להחזיק בעומס משתנה. עבודות חבלים — קשרים ימיים
  • מדומם החירום מחובר לגוף המשיט בכל זמן ההפלגה. נפילה שלו מהמקום מפסיקה מיד את המנוע. בטיחות — מדומם חירום
  • בגרירה בים גלי חבל הגרירה יהיה ארוך, כך שתיווצר בו בטן שקועה. הבטן היא שסופגת את תנועת הגלים ושומרת על מתח קבוע. ימאות — גרירה
  • אורך חבל העוגן נמדד ביחס לעומק. במזג אוויר נאה יחס של שלוש עד ארבע פעמים העומק מספיק, ולכן בעומק 12 מטרים משחררים כ-40 מטרים. ימאות — עגינה
  • לגרירה בוחרים חבל ניילון. הוא הגמיש שבחבלים הימיים, וגמישות היא בדיוק מה שסופג את המכות שהגלים מעבירים דרך החבל. ימאות — חבלים וגרירה
  • "בדרך" מוגדר בשלילה: כלי שיט שאינו עוגן, אינו רתוק לחוף ואינו על שרטון. הוא יכול להיות בדרך גם כשהוא עומד במקום. תקנה 3(ט) לתקנות הנמלים (מניעת התנגשויות בים), תשל"ז-1977
  • פרק ההגבלות בתקנות בטיחות השיט אוסר שיט בשלושה סוגי אזורים: מקום רחצה מוכרז, קרבת צוללנים ושטח שנסגר לשיט. פרק תשיעי לתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982
  • הפעולה הראשונה אחרי עלייה על שרטון היא להעביר את המנוע לסרק. מדחף שממשיך לסובב דוחף אותך עמוק יותר, שואב חול ועלול להרוס את מערכת הקירור. נוהל טיפול בעליה על שרטון — סדר פעולות מקובל
  • אחרי עלייה על שרטון: בקרת נזקים תחילה. לבדוק חדירת מים, מצב ההגה והמדחף, ורק אז להחליט אם מנסים להשתחרר, ממתינים לגאות או מתארגנים לנטישה. נוהל טיפול בעליה על שרטון — סדר פעולות מקובל

איפה זה נבחן, ואיפה מתרגלים

עוד כללים

הכללים כאן נשלפים מההסברים שנכתבו לשאלות עצמן, וכל אחד מצטט את התקנה שממנה הוא נגזר. ההסברים הם פרשנות ולא מסמך רשמי — במקרה של סתירה, התקנות גוברות.